צִינָּא

צִינָּאII m. (צְנַן) = h. צִנָּה II, stinging palm, stonepalm (of great endurance).Pl. צִינִּין. Targ. Y. I Num. 34:11 צִינֵּי טור פרזלא, v. צִנָּה II. Targ. Am. 9:2 בצינין (ed. Lag. בינונין, cler. error; ed. Wil. בטורין; prob. to be read: בצ׳ דטורין).B. Bath.69b הוצין וצ׳ Ar. a. Rashb. (v. Rabb. D. S. a. l. note 10; ed. וציצין, corr. acc.), v. תָּאלָא.V. צִינְּתָא II.